טיול גלישת סאפ לפיליפינים

לרגל הגיענו לגיל 40 החלטנו חברי ילדותי מבית הספר הגולשים כמובן ואני לצאת למסע גלישה ליעד מיוחד וקסום שאף אחד מאתנו לא הגיע אליו עדיין. ההחלטה נפלה על האי סירגאו שבפיליפינים, אי הידוע מאוד בגלים המאוד מאתגרים שלו ובמיוחד על הגל בשבירה המפורסמת הנקרא  “קלאוד 9”. לאחר התלבטויות רבות החלטתי לצאת הפעם רק עם גלשן סאפ אחד בתקווה שהוא יענה על כל תנאי הים. ההגעה לשם הייתה ארוכה וכללה חמש טיסות ארוכות במשך שלושה ימים. לסחוב הרבה ציוד במסע כזה ארוך היה נראה לי מטורף.

לשמחתי הבחירה השתלמה מאוד והגלשן שלקחתי בהחלט עשה את העבודה. בניגוד אלי שאר החברים לקחו עימם לטיול רק גלשני גלים וזה אפשר לנו מגוון גלשנים מאוד גדול. בהמשך הטיול הצטרף אלינו גם נמרוד משיח שהביא עמו גלשן סאפ נוסף ועוד שלושה גלשני גלים, כך שהייתה לנו בחירה גדולה של ציוד למרות שלאט לאט מלאי הגלשנים ירד כי החברה החלו לשבור גלשנים לחצי בים הגדול שתקף אותנו.

לאחר שלושה ימים שני גלשנים כבר נשברו לחצי אבל שם זה נגמר. המקום עצמו הוא חלום! מים חמים בצבע טורקיז נדיר, אוכל איכותי טרי ומאוד שונה מכל מה שהכרתי עד היום. גרנו במלון קטן בעל ארבעה חדרים בלבד הממוקם ממש על הספוט של קלאוד 9. בנוסף למיקום הנדיר שלו, הבעלים הם בשלני על מהחלל והאוכל שאכלנו לכל אורך הטיול היה חוויה גסטרונומית בפני עצמה, אשר כללה שלוש ארוחות ביום ברמה מאוד גבוהה אין ספק שזה משדרג את כל החוויה מעבר לגלישה.

לגבי הגלישה… ההתחלה הייתה חלום של ממש! גלים עצומים !בהגעה שלנו לאי קיבלו אותנו יפה עם גובה של בין שלושה לארבעה מטרים גל, ללא רוח. הים היה שקוף וממש קלאסי כמו בסרטי גלישה שכולנו רואים ומפנטזים עליהם.

לאט לאט הסוול ירד לשני מטרים גל. ולצערי ביום הרביעי, בזמן שאני מנסה לקדוח צינור ענק וחלול עם הסאפ (זו הייתה המטרה העיקרית שלי בנסיעה) התערבלתי עם הגלשן והמשוט בתוך הצינור וחטפתי את הגלשן בשריר התאומים ממש מאחור ובאמצע השריר. לא אשקר זה כאב מאוד מאוד אבל ממש ברמות. אבל לאדרנלין יש את ההשפעה שלו ואחרי 15 דקות של אנקות כאב לא יכולתי לראות את החברים שוחטים את הים ומיד חזרתי למים והמשכתי לגלוש עוד שעתיים ללא כאב.

בסיום סשן הגלישה הכאב החל להגיע מיד כשעליתי לסירה שהחזירה אותנו לחוף. באותו יום גלשנו באי ליד שנקרא “רוק איילנד” וכבר בסירה הרגל החלה לאותת שלא מגניב לה בכלל… בחוף כבר צלעתי קלות אבל לרגע לא חלמתי על מה שיגיע אחר כך… במלון ישבתי לכתוב קצת על המסע ועל פרויקט שאני עובד עליו כבר כמה זמן ואחרי ארבע שעות על המחשב ניסיתי ללכת לשירותים. ברגע שהרגל קיבלה את משקל הגוף שלי בהתרוממות, קיבלתי זריקת כאב חד ששלחה אותי ישר לרצפה בכאב מטורף.

הסתבר שקרעתי איזה כלי דם ובכל הזמן שישבתי דם זרם לאזור הרגל ללא יכולת לעלות חזרה למעלה וזה יצר בצקת דם ענקית והרגל הכפילה את הגודל שלה והפכה לבלון מבעית. מיד התקשרתי לאיש שאני תמיד מתייעץ  איתו בנושאי הבריאות שלי – רן קליף, גם הוא גולש סאפ, ואחרי תחקיר שעשה לי הגיע למסקנה שזה לא שריר אלא כלי דם ונתן לי הנחיות מה לעשות.

באי אין רופא קונבנציונלי ושלחו לי את המכשפה של האי לטפל בי. הגיעה אישה מבוגרת עם עין אחת ואחרי שמיששה את הרגל הלכה לג’ונגל וחזרה עם עלים מסוגים שונים וחבשה את הרגל בזמן שהיא ממלמלת מילות כישוף ממש כמו בסרטים.

לאחר חמישה ימי מנוחה מוחלטים חזרתי למים (וזה אחרי שחשבתי שאני אהיה מושבת לפחות חצי שנה). אומנם לא חזרתי לפעילות גלישה רגילה אבל חזרתי להרגיש את הים שהיה חסר כל כך בימים ששכבתי במיטה חסר מעש.

מזג האוויר השתנה והפך למאוד סוער, מה שגרם לנו לשכור אופנועים ולצאת לחפש באי מקומות מוסתרים מרוח, כך גילינו את היופי האמיתי של האי ואת התושבים הנדירים שחיים שם. לסיכום ללא ספק הייתה זו  חוויה נדירה שלנו כחברי ילדות לנסוע לתקופה כזו יחד וליהנות מהחברות שלנו וכמובן לגלוש כמו חזירים. אומנם לא גלשתי כפי שחלמתי אבל לפחות חזרתי בריא ועם הרבה חשק לחזור למקום הקסום הזה גם בשנה הבאה.

לפרטים נוספים על המקום אפשר לחפש אותי בחנות ואשמח לתת כל תשובה לכל שאלה על גלישה באי הזה. עד הנסיעה הבאה שיהיו לנו הרבה גלים והכי חשוב רק בריאות!!!!

עמית