סאפ בסרילנקה עם עמית ענבר – מכתב מסיוון. שווה לקרוא
בפעם הראשונה שעמית זרק לאוויר את הרעיון של טיסה לסרילנקה זה היה לפני שניסיתי לתפוס גל אחד בחיים ולפני שהיה לי גלשן גלים. עד אז חתרתי לי במרץ, נהנית מאימונים קשים וחתירות רגועות על הסאפ רייס המהמם שלי. הייתה לי הרגשה שאוהב את הגלים והחוויה כולה נשמעה לי מגניבה, חשבתי שמקסימום הרווחתי טיול לסרילנקה, גם אם הגלים לא יהיו העיקר. אבל הם היו… וכצפוי התאהבתי בהם.
הטיול עמד בכל הציפיות- החופש המוחלט והניתוק מחיי היומיום והעבודה, החברה המדהימים שהיו בקבוצה והגלים, שזה בעצם עמית והגלים. כבר חצי שנה שאני חותרת על סאפ במועדון, דנה, עמית והים גרמו לי לעשות דברים שלא הצלחתי עד היום: פתאום אני מוכנה ללמוד ולהקשיב, אפילו לקבל הוראות בלי להתווכח, אני לא נשברת באמצע כשקשה, אלא חותרת יותר מהר ויוצאת שוב לחתירה מול הרוח ולומדת לקבל רגעים קשים לצד הצלחות מפתיעות. אפילו למדתי לפרגן לעצמי (קצת..) ואת כל זה היה לי גם בסרילנקה: הגעתי בידיעה שאני רוצה לנצל את המקום ואת הידע שעמית כ”כ נהנה להעביר.
בהתחלה רק יישמתי את ההוראות בלי להבין הרבה, כשהצלחתי להוציא את הראש מהמים ניסיתי לשאול שאלות ולאט לאט האסימונים נפלו. גם בימים שלא תפסתי הכי הרבה גלים הרגשתי שאני לומדת ומשתפרת ובעיקר מבינה עוד משהו, עמית הוסיף אתגרים והסברים שלפעמים סבכו אבל בסוף תמיד קדמו אותי.
למרות שהיינו חבורה לא קטנה היה מדהים לראות איך עמית מחלק את עצמו בין כולנו, מכוון כל אחד עם הדגשים וההערות שמתאמים לו, מדריך כל אחד במים ועובר איתנו על הסרטונים ביבשה. עוד יש לי הרבה מה ללמוד על הגלים ועל סאפ (ועל עצמי) אבל זו היתה התחלה קסומה.
עמית- תודה על ההזדמנות, ההשקעה, הסבלנות וההתעקשות כשהיה צריך. זו הייתה חוויה מדהימה ואני שמחה שאנחנו רק בתחילת הדרך ויש עוד הרבה לאן להתקדם
(אבל גם מתגעגעת לאיזה אימון רייס קורע)…
סיון
